חבר חכם אמר לי פעם ש“הדרך הטובה ביותר לשכנע מישהו בדבר מה היא לגרום לו לחשוב שהוא זה שחשב על הדבר מלכתחילה”. אנשים לא אוהבים לקבל דעות או עצות של אחרים, ובשל כך אפשר לנצל תכונה אחרת של רוב האנשים: זיכרון קצר. שכנוע נכון יפסיק בדיוק בנקודה בה יישאר מספיק משקע במוחו של הסרבן על מנת לנבוט מאוחר יותר, אך יש להפסיק בזמן מוקדם דיו על מנת שהמשוכנע ישכח את מקורו של הרעיון. (more̷ 
“…המשכתי ללכת ברחוב שינקין, בתוך האוויר האביבי לכיוון ביתו של אבי צמח. הערב החל לרדת, האוויר האביבי גירה לי את האף בנבגים זדוניים. המרחב הנשי שסביבי היה דליל, בוודאי לעומת אורגיית המראות הריחות והקולות המלבבת של יום שישי בבוקר. פולחן הנעליים הבגדים והסקס המרומז לא התקיימו עתה, אך שתי נשים מטופחות שהתבוננו בחלון ראווה הרוו לרגע קט את עיניי הצמאות. המרחב הנשי הוא כמו מסך אדירים, הוא נמזג לתוך המרחב האמיתי והופך אותו למעין הדמיה תלת ממדית מרהיבה אך מתסכלת: (more̷
אלו פוסטים מהארכיון של הבלוג הערות שוליים לאפלטון מהחודש אפריל, 2007.
